סובל נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.התביעה המקורית הוגשה על ידי התובעת כנגד החלטת הנתבע מיום 30.7.2009, בהתאם למכתב של סגן מנהל תחום בכיר ביטוח וגביה, סניף רמת גן, אשר הופנה לתובעת ולבעלה, מר טל בן יהודה (להלן: "הבעל"), החלטה בה נקבע:

"לאור מכלול הנתונים הנמצאים ברשותי הגעתי למסקנה כי הנכם תושבי ישראל גם בתקופת שהותכם בצ'כיה".

הנתבע טען בכתב ההגנה כי התובעת ובעלה נותרו תושבי ישראל בתקופה הרלוונטית לתביעה.

2.התובעת לא התייצבה לדיון שנקבע בפני כב' השופטת מיכל לויט ולכן, התביעה נמחקה ביום 23.12.2010.

לבקשת התובעת, הדיון חודש ביום 20.12.2011 (כשנה לאחר סגירתו). התובעת קיבלה ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי והגישה כתב תביעה מתוקן/מפורט, שבו נטען כי טעה הנתבע "כשלא שילם קצבת ילדים מכוח האמנה בין ישראל לצ'כיה ולחילופין מכוח החלטתו שבכל התקופה הרלוונטית היתה התובעת תושבת ישראל...". לפי כתב התביעה המתוקן, ביקשה התובעת מבית הדין לקבוע כי היא זכאית לקצבת ילדים (עבור שלושת ילדיה) אשר לא שולמה לה עת שהתה בציכיה.

3.הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן.

בכתב ההגנה המתוקן העלה הנתבע טענת התיישנות, אולם במסגרת הדיון המוקדם אשר התנהל בפני כב' השופט אילן איטח ביום 10.7.12 הודיעה ב"כ הנתבע כי "אין טענה לגבי התיישנות" (ראו ע' 4 לפרוטוקול הדיון).

כמו-כן, בכתב ההגנה המתוקן ביקש הנתבע לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה. זאת, מאחר שהטענות בכתב התביעה המפורט עניינן תשלום קצבת ילדים, אך עילת התביעה בתיק זה הינה קביעה בעניין תושבות מיום 30.7.09 - ההחלטה היחידה שצורפה לכתב התביעה. לגופו של עניין, טען הנתבע כי החלטות המוסד לעניין התושבות נכונות ומבוססות וכן כי החלטתו לענייין קצבת ילדים נכונה וניתנה כדין - כל פעולותיו בעניינה של התובעת היו כדין.

4.ההחלטות נשוא הדיון בתיק זה

בדיון מיום 11.2.2013, שהתקיים בפני כב' השופטת מ' לויט (דיון מוקדם שלישי שהתקיים בתיק, לאור מחיקתו ופתיחתו מחדש), הוגדרו הפלוגתאות כדלקמן:

"א. שאלת זכאותם של התובעים מכח חוק הביטוח הלאומי לתשלום קצבת ילדים בגין ילדיהם: אור, רון ושיר, וזאת לתקופה שהחל מהפסקת תשלומה במהלך שנת 02' ועד לחידוש תשלומה ב-10.08.

ב. לחילופין, שאלת הזכאות לקצבת ילדים כאמור, מכוח האמנה שבין ישראל לצ'כיה".

לאחר מכן, הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת ובעלה ונשמעו הוכחות בפנינו ביום 4.6.2013.

ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב, כולל סיכומי תשובה מטעם ב"כ התובעת, והתיק הועבר להכרעתינו.

נאמר כבר עתה כי המחלוקות שנדונו בתיק, לגביהן נשמעו טענות, אינן רק באשר להחלטת הנתבע הנוגעת לזכאות התובעת לקצבת ילדים, אלא גם באשר להחלטות הנתבע הקשורות להיות התובעת ובעלה "תושבי ישראל" - החלטה כנגדה הוגשה התביעה המקורית, כפי שאף צוין בכתב ההגנה המתוקן. זו ההכרעה הנדרשת, כפי שנשמעה בדיון בפנינו, על אף שהיא חורגת ממסגרת הפלוגתאות שהוגדרו, כאמור לעיל.

5.עובדות המקרה

א.בשנת 2002 עזבו התובעת ובעלה (להלן: "בני הזוג") את הארץ, ביחד עם שני ילדיהם, ועברו להתגורר בצ'כיה.

ב.טרם יציאתם את הארץ, הודיעו בני הזוג לנתבע על כוונתם זו והסדירו בהוראת קבע את תשלומי הביטוח הלאומי בהתאם להוראות שקיבלו מהנתבע.

ג.כחמש שנים לאחר יציאתם את הארץ, בהחלטותיו מיום 5.1.08 ומיום 23.9.08, החליט הנתבע לשלול את תושבותם של בני הזוג החל מיום 11.8.07.